וכטל נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

1. א. ביום 26.8.12 הוסבר לתובע על ידי נציגת הנתבעת, שיום זה הוא האחרון למבצע משתלם והובטח לו, שמי שמצטרף נהנה מ-40 ₪ זיכוי/ הנחה לכל מנוי למשך3 חודשים ובנוסף, יש פטור מתשלום עבור SIM ובנוסף לכך, יקבל המנוי SIM נוסף חינם לרכב וללא עלות חודשית.

לאחר, שהתובע קיבל את כל ההבטחות הנ"ל בכתב, החליט התובע לנייד 2 קווים לנתבעת ולכל קו הובטחו ההבטחות הנ"ל.

ב. על מנת להבטיח לעצמו את ההבטחות הנ"ל, שלח התובע גם מכתב אל הנתבעת בו חזר התובע על ההבטחות שהובטחו לו כנ"ל ולאחר שליחת פנייה זו, הובטח לתובע שיחזרו אליו כעבור 5 ימים, אך בפועל אף אחד חזר אליו.

בעקבות כך, פנה התובע 8 פעמים אל הנתבעת, הן בכתב, הן בפקס, במייל ובדואר רשום וביקש את מה שהובטח לו וכן פיצוי כספי על כל פנייה כנ"ל.

ג. מאחר והתובע קיבל תגובת הנתבעת, שרק אם יתנתק מהנתבעת עד תאריך מסוים – רק אז הם יקיימו את שהבטיחו. בעקבות כך, החליט התובע להתנתק מהנתבעת עוד לפני תאריך היעד ובשל כל הטענות שהעלה התובע בכתב התביעה והמובאות לעיל, הגיש התובע תביעה זו בה ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 6,000 ₪ עבור הפסד ימי עבודה, הוצאות כפי שפירט בנספח שצורף לתביעה וסה"כ הוצאות אלו מגיעות לסכום של 3,350 ₪ + 3 חודשים חינם לשני קווים.

2. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, שיש לדחות את תביעת התובע ולהצדקת טענה זו, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) הנתבעת אינה מכחישה את פרטי תנאי ההתקשרות כפי שפורטו על ידי התובע בכתב התביעה, אך לטענתה, עקב טעות אנוש אשר בוצעה בתום לב על ידי נציגת הנתבעת, אשר התקשרה עם התובע- לא עודכנו תנאי ההתקשרות כראוי במערכות הנתבעת ולכן, מסיבה זו בלבד, הלין התובע על הפערים בגובה החשבונית החודשית.

עם זאת, נטען, שעם פנייתו של התובע לנתבעת מיום 20.11.12 אישרה הנתבעת לתובע לבטל את העסקה ובמסגרת ביטול העסקה יבוצע גם זיכוי בגין הפרשי העלויות.

ב) בהמשך לכך וביום 20.12.12 נייד התובע את מנוייו לחברה אחרת ולא פנה לנתבעת לאחר מכן, על מנת לעדכנה בדבר ביטול העסקה ולכן גם לא בוצע הזיכוי המובטח הנ"ל.

ב. בהמשך כתב ההגנה מעלה הנתבעת את השתלשלות העניינים, את התשובות שהשיבה לתובע על פניותיו ומפנה את בית המשפט לאופן חישוביו של התובע וטוענת, שגם אם קיימת מחלוקת בדבר גובה החיובים הנטענים על ידי התובע, הרי שההפרש מסתכם בסכום של 188.21 ₪ בלבד – שגם היא הייתה נמנעת אם התובע היה מעדכן את הנתבעת בדבר ביטול העסקה.

הנתבעת מוסיפה ומציינת, שעם קבלת כתב התביעה, היא אכן זיכתה את התובע בסך 188.21 ₪ הנ"ל והעבירה הסך הנ"ל לתובע וכן ביטלה הנתבעת את יתרת התשלומים העתידית הקיימת עבור כרטיסי ה-SIM.

3. א. א)לאחר עיון בכתבי הטענות, שהגיש התובע מזה והנתבעת מזה, אוכל לציין כבר עתה, שבעצם התובע תבע סכום של 6,000 ₪, מבלי לפרט בכתב התביעה מדוע תבע דווקא סכום זה ולא אחר ומה נזק נגרם לו, אשר הצדיק תביעת סכום זה.

ב) האמת ניתנת להיאמר, שכתב התביעה – כפי שנוסח- קשה למצוא בו את העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ועל מה תבע סכום סתמי של6,000 ₪.

עצם ציון סכום סתמי של 6,000 ₪ עבור הפסד ימי עבודה והוצאות אשר פרט בנספח ג', עדיין אין בכך כדי להוות הוכחה, שאכן נגרם לתובע הפסד שכר עבודה – מה עוד שהתובע לא ציין מהו הסכום בגין הפסד שכר עבודה הנכלל בסכום הכולל של 6,000 ₪.

ג) מה שניתן להבין מהתביעה הוא, שניתנו לתובע הבטחות שלא קוימו ובעקבות כך, פנה לנתבעת פעמים רבות, אך מה נזק ממשי שנגרם לתובע המצדיק תביעה בסך 6,000 ₪ - על זה סתם התובע ולא פירט.

גם בבית המשפט הדגיש התובע את עילת התביעה בכך, שביקש מהנתבעת לעמוד בהסכם והם לא עמדו בו ולמרות זאת לא ביקש אפילו פיצוי.

רק בהמשך מסביר התובע את סיבת הגשת התביעה בסכום של 6,000 ₪ והתובע מתרץ זאת בכך, שהוא תובע סכום זה בגין הפרת חוזה, עבור סכום שהיה אמור לשלם, עבור ההטבות שהיה אמור לקבל, עבור ייעוץ עם עו"ד, הפסד שעות עבודה – כל אלה סכומים שטרם באו לעולם אלא עתידיים ולכן, תובע אינו רשאי לתבוע סכומים עתידיים, בלתי מוכחים ואשר טרם מומשו וטרם גובשו. (עמ' 1 לפ',ש' 11- 12, עמ' 2 לפ',ש' 5- 10).

ב. א)גם בבית המשפט לא הסכים התובע להגיע לפשרה שהוצעה לו על ידי הנתבעת וביקש להמשיך את הדיון – בהסתמכו על פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות בת"א ואשר הוגש לבית המשפט וסומן ת/1.

ב) עיינתי בפסק הדין שהוגש על ידי התובע והגם שפסק דין זה אינו מחייב, אוכל רק לומר, שמפירוט העובדות, כפי שהן עולות מפסק הדין, ניתן להתרשם, שבפני בית המשפט אשר נתן את פסק דינו, עמד כתב תביעה מפורט יותר מכתב התביעה שהגיש התובע דכאן ובנוסף לכך, עולה גם מפסק הדין, שבתביעה ההיא היה חיוב יתר במשך חודשים רבים ועוד עולה מפסק הדין, שבתביעה ההיא, פירט התובע דשם פירוט ממשי של חיובי היתר בעוד שהתובע דכאן, כלל לא ציין בכתב התביעה, מהו אותו חיוב יתר, במשך כמה חודשים חויב חיוב יתר ומהו הסכום הכולל בגין חיוב היתר.